רן יעבץ נולד ב-28.3.85 ליהודית ואבי, אח גדול ל-3 אחים ואחות אחת – בן, גל, ניר ונוי. הוא גדל בראשון לציון ועבר למודיעין בכיתה ו'. רן היה נער חכם, סקרן ומוביל. חבריו מהתיכון הפכו למשפחה עד היום.
במהלך שירותו הצבאי התגייס לצנחנים, יצא לקורס מ"כים, נשאר להדריך בביסל"ח ועשה את שירות המילואים בחטיבת ביסל"ח.
בשנת 2012 התחתן עם תמר, חברתו מהתיכון, והם הביאו לעולם 4 ילדים – איתי, נגה, אור ורנה. רנה נולדה חודש אחרי שנהרג ולצערנו הוא לא זכה להכיר אותה.

רן היה אדם מלא ערכים, עם כיבוד אב ואם, אהבת אדם ומדינה.
אהד את מכבי תל אביב בכל ענף, במיוחד בכדורגל, ולא פספס אף משחק.
התכונה הבולטת שלו הייתה עקשנות – כל בעיה ואתגר הצליח לפתור, עם ידי זהב ולב ענק. רן היה תמיד שם כדי לעזור, התנדב, נתן לכל אחד את כל מה שהיה צריך ולא ידע להגיד לא.
הוא השאיר אחריו מעגלים חברתיים רחבים, ובכולם הטביע את חותמו. חברים רבים מעידים שהוא היה החבר הכי טוב שלהם.

רן נפל במלחמת חרבות ברזל ב-16.05.24, בעת שלחם להגן על מדינת ישראל. הוא יצא למלחמה בלב שלם וברצון, על אף שהשאיר בבית אישה בחודש תשיעי ושלושה ילדים. כאשר ניסו לשכנע אותו לסיים את המילואים אמר: "אם אני אחתוך, הצעירים יחתכו גם ואני לא יכול לעשות את זה לגדוד."
הצוואה שהשאיר לנו היא תמיד להיות אופטימיים, לראות את הטוב, לשמוח, להיות אנשים טובים, לעזור לאחר ולתת הכל למען המדינה.

רן תמיד עזר, התנדב והיה שם לכל אחד, לא משנה מה השעה. הוא השאיר אותנו עם הרבה אהבה וערכים.
נשמור את זכרו בליבנו לעד. יהי זכרו ברוך.