יקיר שמואל טייטלבוים

בן 21 ממעלה אדומים. בנם של יהודה ומרסי (מרים). אחיהם של מאיר ותכלת. גיס לקרן ודוד לאחיין נצח.

רס״ל (במיל׳) יקיר טייטלבוים, לוחם בגדוד 77 בעוצבת ״סער מגולן״, חטיבה 7, נפל בקרב בסג’עיה שברצועת עזה ב-28.06.2024, יומיים לפני יום הולדתו ה-22. ב-30.06.2024, במקום לחגוג את יום הולדתו, הוא נטמן בבית הקברות.

יקיר נולד בארצות הברית וכשהיה בן 5 עלה לישראל עם משפחתו. יקיר אהב את העם ואת הארץ בכל ליבו. אהב לטייל בארץ, להתנדב ולהילחם למען הארץ והמדינה, גם אם זה במחיר של הקרבת חייו. ליקיר היו חלומות רבים – הוא רצה להתנדב בחקלאות בדרום וגם חשב לתרום כליה. כשהיה בן 16 חתם על כרטיס אדי לתרומות איברים. יקיר תמיד רצה לתת ולתת. כמה שיותר.

יקיר למד והתחנך במעלה אדומים. היה חניך במדרשה למנהיגות ׳דרך פרת׳ ולפני שירותו הצבאי למד במכינת סופה ע״ש הדר גולדין.
באוגוסט 2021 התגייס לשריון, משם עבר ליחידת המלא״ר בשריון ולאחר מכן יצא לקמ״ט (קורס מפקדי טנקים). במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ יקיר נלחם ברצועת עזה והרג עשרות מחבלים. באפריל 2024 השתחרר משירותו הסדיר וישר גויס למילואים. הוא היה אמור לשרת כמפקד לחיילים בהכשרה, אבל התעקש לחזור ללחימה בעזה, כי ידע שהוא מסוגל לתת מעצמו עוד. יקיר נכנס לעזה עוד פעם ועוד פעם בלי להסס ונלחם כמו אריה – בלי שינה ובלי תנאים ורק עם מטרה אחת מול העיניים – לנצח ולהביא אמת לעולם, שהטוב ינצח ונכריע את האויב האכזר והארור, כך הוא תמיד אמר.

יהודה, אביו, ספד לו: ״כל דבר שעניין אותך חקרת כי רצית לדעת את האמת. רצית להילחם למען עם ישראל וארץ ישראל. זו הייתה הגאווה שלך. עזרת לכל אחד. יקיר היה רוצה שנאמר ׳עם ישראל חי׳, שנאהב אחד את השני. היו ליקיר חברים מכל מגזר. אלה שלומדים תורה, תתפללו לנשמת יקיר שמואל, שיעלה מעלה מעלה, שיהיה מליץ. אנחנו נחגוג את חייו ונזכור את יקיר״.

חבריו ספדו לו: “אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר, אבל הפעם אלוהים הגזמת. ישבנו אתמול אצלך בחדר, ומעל המיטה שלך צד את עיניי ציטוט של אל”מ דרור וינברג ז”ל, שתחתיו בחרת להניח את ראשך יום אחר יום – ‘אצלנו יש כלל – אין תירוצים, יש תוצאות, רק בכיינים מתחבאים מאחורי תירוצים. אנחנו בצבא צריכים אנשים זכים, גיבורים בכוח וגיבורים ברוח’. בלי לספר סיפורים, בלי לתרץ, בלי להתבכיין – היית עושה כל מה שצריך לעשות – לא כדי שיראו, אלא כי צריך”.