עמוד הנצחה לזכרו של
אַסִי, עָלֶיךָ נִכְתַּב, אִישׁ שֶׁל אֲנָשִׁים.
מִלֵּאתָ אֶת כָּל הַתַּפְקִידִים הָאֶפְשָׁרִיִּים, אַבָּא וּבֶן-זוּג, בֵּן וְאָח, נֶכֶד וְדוֹד , בֶּן-דּוֹד וְאַחְיָן, חָבֵר וַאֲפִלּוּ שָׁכֵן טוֹב וְהַכֹּל עַל מָלֵא, אֵין אֶצְלְךָ בְּעֵרֶךְ, אֵין כִּמְעַט, שָׁחֹר אוֹ לָבָן. עִם מָרִינָה הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁלְּךָ הִצְמַחְתֶּם לְעוֹלָם שְׁנֵי בַּרְוָזִים נְדִירִים,לְאִמָּא רוּתִי וְאַבָּא אֱלֵי הָיִיתָ בֵּן שֶׁהָפַךְ אוֹתָם לַסָּבְתָא וְסַבָּא מְאֻשָּׁרִים, עִם עֲדִי וְרוֹעִי תָּמִיד מָצָאתָ אֶת זְמַן הַנָּכוֹן לְהַקְשִׁיב וְאִם צָרִיךְ גַּם לְהָזִיז הָרִים. ואֶת הַיִּעוּד הָאֲמִתִּי שֶׁלָּךְ הָיָה קָשֶׁה לְפַסְפֵס, יוֹעֵץ מַשְׁכַּנְתָּאוֹת? קוֹסֵם שֶׁל תִּקְווֹת. זָכִינוּ לִרְאוֹת אוֹתְךָ צוֹמֵחַ בִּמְהִירוּת, כְּאִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁאֵין מַסְפִּיק זְמַן.בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת גַּם נֶאֱסֶפֶת מֵאִתָּנוּ,לָעַד תְּלַוֶּה אוֹתָנוּ בְּכָל שִׁיר שֶׁנִּשְׁמַע, בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, בְּרִגְעֵי עֶצֶב וְשִׂמְחָה.
לחצו על הנר על מנת להדליקו
תאריך לידה – 19/05/1982
נפטר בתאריך – 11/10/2022
מגורים – קריית מוצקין, ישראל
הורים – אלי להב, רותי להב
אחים – עדי להב, רועי להב
בת זוג – מרינה להב
ילדים – דורין להב, ירין להב
אסף יוסף להב, או כפי שכולנו הכרנו אותו – אסי, היה אדם שאי אפשר לסכם, קשה מידי. בן ארבעים והספיק כל כך הרבה, אב, בעל, בן, אח, דוד, גיס ומה לא. בעל משפחה תומכת ואוהבת, אב מסור לדורין וירין, ובעל מוכשר למרינה. בן אהוב לאלי ורותי, אח יקר לרועי ועדי.
אסי היה עמוד תווך במשפחתנו. ואף במשפחות אחרות להן עזר להגיע ליעד החשוב בעיניי אחרים, בית.
כבר מילדותו, קשה היה לפספס אותו, אסי היה ילד שובב ובלגניסט. תמיד ידע איך להצחיק את הסובבים אותו ולהפוך כל רגע למשעשע בזכות צחוקו המתגלגל.
ואי אפשר לשכוח את הסטייל הייחודי שלו – אסי היה ידוע ביכולת המופלאה שלו לעשות קוצים בשיער עם טון של ג'ל, הוא בעצם המציא את היכולת לקום עם שיער מסודר וקוצים מדוייקים. זו הייתה מעין חתימה אישית שלו, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהאישיות הכובשת והבלתי נשכחת שלו.
אסי היה ונשאר איש של אנשים, חתיך וכריזמטי בצורה יוצאת דופן ויכולת לחבר לבבות. הוא ידע תמיד כיצד לגרום לכל אחד להרגיש מיוחד, בין אם היה זה בן משפחה, חבר, או לקוח. זו הייתה תכונה שליוותה אותו לאורך כל חייו, מהחצר בבית הספר "אמירים" ועד לעולם העסקים אליו שאף להגיע כל חייו הצעירים ואכן זכה להיות משמעותי בתחומו.
בבגרותו, אסי בחר בדרך העצמאית והמאתגרת. הוא החליט להתמקד בתחום ייעוץ המשכנתאות, תחום שדרש ממנו עבודה קשה, התמדה ונחישות. במשך 12 שנים, אסי עמל ללא לאות כדי לבסס את שמו בענף. הקרובים אף יעידו שהוא לא הסתפק בפרסום הממומן, אלא בחר לבנות את המוניטין שלו באופן אורגני, דרך המלצות של לקוחות מרוצים וקשרים אישיים שטיפח לאורך השנים.
כיועץ משכנתאות מוביל, אסי היה אף ידוע בתואר כ"מלך המסורבים". הוא ניחן ביכולת מופלאה לעזור לאנשים להשיג את חלום הבית שלהם, גם כשנראה היה שכל הדלתות נסגרו בפניהם. אסי ידע לנווט בין הבנקים ולמצוא את הפתרון המושלם עבור כל לקוח. הוא השקיע שעות ארוכות בלימוד השוק, בהבנת הניואנסים של כל בנק, ובפיתוח מערכות וכלים שיעזרו לו לתת את השירות הטוב ביותר ללקוחותיו.
מעבר להיותו איש מקצוע מבריק, אסי היה אח תומך, בן מסור, חבר נאמן, ואדם בעל לב זהב. הוא תמיד ידע לשלב הומור וצחוק בכל סיטואציה, ובו בזמן להיות רציני ומקצועי כשנדרש. אסי היה מעורב בקהילה, תרם לבתי כנסת, והיה מוכן תמיד להושיט יד לעזרה.
קשה לכתוב את המשפטים הבאים בלשון עבר אבל זכרו של אסי ימשיך לחיות בליבנו – באהבה שהפגין למשפחתו, בחיוך שהעניק לכל מי שפגש, בעבודה הקשה והמסורה שהשקיע בקריירה שלו, בסטייל הייחודי שלו, ובמורשת המקצועית והאנושית שהשאיר אחריו.
אסי, אנחנו אוהבים לעד.
יהי זכרך ברוך.
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם
8 תגובות
אסף יוסף ילד סנדביץ שלנו!
קשה להאמין שאתה לא איתנו.
בהרגשה כאילו נסעת לטיול בחו״ל ותיכף נראה אותך.. אין יום שאנחנו לא רואים אותך בין העיניים. נזכור אותך לעד, נשמור על מרינה דורין וירין.
אוהבים ומתגעגעים אמא ואבא.
תבוא אלי בחלום 💔
אסף יוסף שלנו,
אסי שלי
אחי האהוב והיקר שלי
אנחנו עוד רגע מציינים שנתיים בלעדייך
ואני כנראה לעולם לא אצליח להבין איך העולם הזה ממשיך להתקיים כשאתה כבר לא חלק ממנו.
זה כואב.
כואב שאתה לא כאן.
כואב לדבר עלייך בלשון עבר.
אתה מסוג האנשים שפשוט חייב להכיר מקרוב כי כמה שלא נדבר ונספר עלייך לכל אלו שלא זכו להכיר אותך, הם לעולם לא יצליחו להבין איזה אדם הכי מיוחד שאתה.
האדם הכי נחוץ והכי חשוב שחייב להמשיך להישאר כאן.
להרגיש אותך ואת העוצמות שיש בך זה משהו שלצערי לא באמת אפשר להעביר ובמדוייק,
כי רק מי שהכיר אותך זכה שאתה היית (קשה לכתוב עלייך בלשון עבר💔) חלק הכי משמעותי מהחיים שלנו.
בשנתיים האחרונות,
ניסיתי למצוא תשובות לאובדן שלך
נאחזתי בכל זיכרון שעלה,
חיכיתי לך בחלומות
הצלחתי להרגיש אותך בכל ירח מלא שהסתכלתי עליו
בכל כוכב שנצנץ לי קצת יותר מכל אחד אחר, בלב שלי הרגשתי שזה אתה פה איתי.
גם אם אתה אולי לא הכי נוכח
אני מצליחה להרגיש אותך והכי קרוב.
כמו אותה הפעם שבאת אליי בכוכבים ערב לפני יום ההולדת שלי.
וכמה שזה מרסק את הלב
זה שאתה מרגיש משהו שהוא כל כך חזק ואתה כל כך צמא ומתגעגע לראות את הבן אדם הכי יקר לך פיזית ולא רק להרגיש רוחנית.
היום,
אתה מלווה אותי בכל צעד,
בכל בחירה, בכל התלבטות. המחשבה של מה אתה היית אומר לי עכשיו…
אני פשוט מנסה להאחז בך ולהחזיק אותך כמה שיותר חזק בלב שלי!
גם כשאתה לא כאן.
מי שלא זכה להכיר אותך הפסיד ובגדול.
על האישיות הכי חיונית שאתה שצריכה להמשיך לחיות כאן.
כמה משמעותי אתה עדיין גם אחרי שנתיים שפיזית אתה לא כאן.
אבל שתדע, שהצלחת להשאיר בנו את החותם שלך
ובכולנו היום אני יכולה להגיד שיש חלק מאוד גדול שהוא שייך לך.
בעצם,
לכל אחד מאיתנו יש חור בלב בצורה שלך💔
אוהבת אותך לעד.
עד אחרי הנצח.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
יהי זכרך ברוך.
האיש שלי, אסף להב (אסי)
ובכינויו הידוע מאשמוש שלי 💜
במאי 2007, כשאני בת 22 ואסי בן 25 הכרנו במועדון הסיילו, בניו יורק, על רחבת הריקודים ראיתי בחור גבוה, רזה ושיער מלא קוצים, פשוט חתיך!
החלפנו מספרים ואחרי חודשיים של הכרות הוא עבר לגור איתי ועם השותפה שלי בקווינס.
זה היה פשוט meant to be 💜
במרץ 2008 חזרנו לארץ
וב 16/08/2009 התחתנו.
מיד אחרי החתונה עברנו לקריות, הקמנו משפחה לתפארת ונולדו לנו שני ילדים, דורין וירין.
וקרמבו שהצטרף אלינו לפני חמש שנים.
לאסף היה גם את הבייבי שלו שזאת חברה בתחום המשכנתאות שטיפח אותה במשך 12 שנים.
אסי היה איש מיוחד ואהוב על כולם.
אין מקום שהוא לא היה נכנס אליו והיו רואים את ההילה שסביבו.
הוא היה בנאדם מצחיק, שנון ושטותניק מלידה.
שתמיד היה צוחק ומצחיק את כולם, תמיד היה מקליל את האוירה עם איזה פנינה שיוצאת לו מהפה וצוחק את הצחוק המתגלגל והמדבק שלו.
הוא היה חד וכריזמטי בטירוף, תמיד היו לו שאיפות להגיע גבוה ולהצליח.
היו לו ידי זהב, איש טכני מאוד, אין דבר שלא היה יודע או מנסה לתקן ולסדר.
הוא היה יצירתי מאוד אם זה בחשיבה או במציאת פתרונות לכל בעיה.
תמיד נענה בחיוב לכל אחד שביקש עזרה.
ושלא נדבר על הסטייל שהיה לו, כל כך אהב להיות תמיד מטופח ומתוקתק, עם הבגדים הכי יפים, התספורת המדוגמת והבושם שמשאיר שובל…
ולא הרבה יודעים שאסף גם היה מחובר מאוד לדת, היה מניח תפילין כל בוקר, וקידוש בימי שישי, אהב ללכת לבית כנסת בחגים ולהיות עם המשפחה תמיד, היה שותף מלא בגידול הילדים, תמיד נכח בכל נקודות ציון שלהם, בכל אסיפת הורים, יום הורים, פעילות בבית ספר או בגן ובכל המסיבות סיום.
הוא היה עמוד התווך של הבית.
ומשפחה בשבילו הייתה ערך עליון.
מאשמוש שלי, עברו שנתיים והלב עדיין מסרב להאמין, אין יום שאני לא חושבת עליך, או מדברת אליך.
כל החלטה שאני צריכה לקבל ויש לא מעט כאלה, אתה תמיד שם לתת לי סימן ולהנחות אותי להחלטה הנכונה.
אתה כל כך חסר לנו מאשמוש💔
אוהבת אותך תמיד
ומתגעגעת,
אישתך 💜
לא הצלחתי לכתוב עליך שנתיים, וגם עכשיו זה מרגיש כאילו למה בעצם לכתוב עליך? הרבה שאלות ואין תשובה באופק.
הרי עד היום, כשכתבתי לך, זה היה כנראה לרגל יום ההולדת שלך, פעם בשנה, לא יותר, לא כותבים סתם כך לאחיך הקטן, אז למה עכשיו?
ויש לי פער,
פער בגובה 1.80 מ׳, חתיך עם קוצים, פער בשיחות פשוטות, פער בעל-האש אצלך, פער בסיפור על לקוח שלך, פער בביקורים במשרד שלך, פער בקידוש שתמיד הובלת אצל אמא, פער בעצה טובה, פער בדאגה לדינה כשחלתה, על הפער הזה יקח המון זמן לגשר.
לפני שנה בדיוק, אחרי שנה קשה מנשוא, שנה שאי אפשר להבין או לעכל, דמיינתי איך את יום השנה שלך אני מעביר לבד לבד באיזו פסגה, כבר הזהרתי את כולם לא להפריע לי באותו היום, יום שהיה אמור להיות מאוד מאוד שקט ועם הפלייליסט הכי עצוב שנוצר לי בספוטיפיי בשנה הרעה הזו. רק אתה ואני… וזה לא קרה. במקום זה, נאלצתי ללבוש מדים ולבלות במחנה אורים בדרום, מאבד את הביטחון האישי והולך לישון שם בבית הכנסת הצבאי מאחורי פרגוד ארון הקודש. שם הרגשתי בטוח. המחשבות עליך ועל לכתך לא עוזבות.
נפרדנו כל כך מהר, ועוד אחרי שנה בה בילינו יחד במקומות אפלים, שחשבו שיעזרו לך, למדנו בדרך הרעה שלא, זה היה גדול מידי וחזק מידי. מסתבר שגם לאסי ״רובין הוד״ להב יש נקודות חולשה.
הוואטסאפ שלך נשאר כמו מגנט, גורם לי לפתוח אותו, סתם לחפש איזו הודעה מצחיקה, לשחזר רגעים, ולהקשיב להודעות ולקרוא את הבדיחות ששלחת, פתאום אני מגלה שלא צילמת ושלחת מספיק הודעות. והברכות לשנה הטובה החדשה, בלתי ניתנות לעיכול. איחלת מכל הלב, בלי לתת גרגר של רמז לבאות.
סוף פרק ראשון, אחד מתוך רבים שעוד ייכתבו, כי ראוי שיזכרו אותך חייכן, עם בטחון שפותח דלתות, מייעץ לכולם ומה לא…
בזכות הפלייליסט שנוצר לנו אוטומטית, כל שישי, עולות דמעות כי ״כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע״.
אוהב אותך, רועי.
אבא שלי אני רוצה להגיד שאני מאוד מתגעגע אליך היית האבא הכי טוב בעולם אני כל הזמן חושב עליך, חולם עליך ומקווה שטוב לך למעלה אוהב אותך❤️ ירין❤️
אסף שלי אבוש שלי כל העולם שלי
היום יש לך אזכרה של שנתיים, לא נקלט.
אני רוצה להגיד לך שכולם תמיד פה בשבילינו ואיתנו תמיד.
אתה היית בן אדם כל כך טוב, אבא טוב, בן ואח לתפארת.
אני מתגעגעת אליך מאוד אתה חסר לכולנו
אני מקווה שטוב לך יותר עכשיו ושאתה תמיד שומר עלינו ומשגיח על כולנו מלמעלה.
אוהבת אותך מאוד פוזה שלך🩷
לפני עשר שנים הכרנו בפעם הראשונה.. אנחנו טיפוסים מאוד שונים ולכן לקח לנו זמן להכיר ולכבד ולאהוב.
החסר הכי גדול שאני מרגישה שיש לנו בחיים בלעדיך זה בזמן הקידוש- אירוע שלי הוא זר לחלוטין לפני, אבל אתה הפכת אותו לחלק בלתי נפרד מיום שישי, עד כדי כך שזה מוזר לחשוב על ארוחת שישי בלי קידוש בשבילי.
כולם מתארים אדם מלא אנרגיות וילד שובב לחלוטין.. אבל אני הכרתי אסי שקט ושקול שיכול לשמוע את הויכוחים והחפירות הבלתי פוסקים שלנו מסביב ולהמשיך כרגיל כאילו לא קורה כלום מסביב, וגם אם נמאס לך מזה- מעולם לא הראית את זה.
תמיד הרגשתי שלא משנה מה- יש לרועי אח שתמיד אפשר לסמוך עליו שיהיה שם לכל דבר. כשעומר ביקשה שדוד אסי יגיע לקחת אותה מהגן התייצבת בלי לשאול שאלות. כשאני חליתי היית שם לכל דבר שרק ביקשנו, וכשבן נולד התייצבת ראשון בתור להיות הסנדק שלו- והתגאית במשימה לגמרי. כך כך חבל לי שהוא לא יכיר איזה דוד מופלא היה לו- אבל אני מבטיחה שהילדים תמיד תמיד ישמעו וידעו מי זה דוד אסי המוכשר.
אסי- תודה לך על המורשת שהשארת לנו, על מרינה והילדים. אנחנו תמיד שם בשבילם ולמענם.
מתגעגעת, גיסתך
אסף… 💜
ופתאום כשהאצבעות על המקלדת הכל מתערבב. הרגשות מציפים חיוך ודמעה נמהלים. איך מצמצמים לסיפור?
החיבור הראשון היה מדויק, הצחקת אותי בקבוצת ההתאחדות וכשקיבלת הערה שזה נוגד את החוקים החלטת לפתוח את קבוצת "יועצים ללא חוקים" הקבוצה שבה למדתי עד כמה אתה מצחיק, שנון, חד ורגיש. עם השנים התחברנו, מסורת בכנס באילת לפשוט יחד על הקניון, לא היה פשוט לעמוד בקצב שלך ולעולם לא אשכח איך חייכת כשמצאת מתנות למרינה… העיניים בהקו וכל פעם אמרת שקשה למצוא לה כי המידה שלה קטנה 💜
למדתי להכיר אדם שאוהב צדק ודן לכף זכות, מעלות נדירות בימים אלו… תמיד ניסית לראות את הטוב ולהיות חיובי, תמיד הצחוק שלך שסחף אחריו וכל זאת עם מוח חריף מאוד. יכולת לעשות את הבלתי אפשרי עבור הלקוחות. קראתי לך העוגן של הצפון, מציל הנפשות.
הקשר שלנו לא היה אינטנסיבי אבל היה חזק, הבנה בלי הרבה מילים, חברות שמעבר,מהסוג המיוחד. הברכה שלך לראש השנה הפכה ליעד שלי
זכיתי ומודה לקב"ה על ההכירות והחברות איתך, יש פינה בלב, בחדר הימני למעלה שמאיר תמיד בזכותך ועבורך. 💜