עמוד הנצחה לזכרו של
לחצו על הנר על מנת להדליקו
תאריך לידה – 06/06/2004
נפטר בתאריך – 12/12/2023
מגורים – אופקים, ישראל
הורים –ג'ני אלוני, דורון אלוני
אחים – עומר, עמית, עופרי
בת זוג – אגם ליבה
ערן נולד בבאר שבע, אך את גיל ההתבגרות ושנותיו המשמעותיות העביר בעיר אופקים בה התחנך וקיבל את סט הערכים שעיצבו את דמותו.
ערן אהב כל אדם באשר הוא אדם ותמיד שפט לכף זכות. אנשים התאהבו בו באופן מידי משום שלא שינה לו מהיכן אדם הגיע, מה דעותיו או היכן הוא ממוקם על הקשת המגדרית או הפוליטית. את ערן עניין אך ורק האם אתה אדם שליבו במקום הנכון.
במהלך שנות נעוריו ערן התנדב במספר פרויקטים והתנדבויות מתוך רצון להוביל לשינוי ולתת מעצמו לסביבה.
ערן התנדב בשירות הוטרינרי של אופקים ובעמותת סח"י ( תרומות מזון לנזקקים). אחד הדברים שערן הכי אהב הוא לטייל בארץ להכיר אותה דרך הרגליים. במיוחד אהב את שביל ישראל אליו יצא כמה פעמים בשנה מטעם בית הספר שבו למד כמו גם מטעם עמותת להעז.
שביל ישראל ואהבת המולדת היו חלק בלתי נפרד מערן החל מהיום שבו עשה את הצעד הראשון על השביל וממש עד לרגעיו האחרונים. במהלך השנים ערן לקח חלק פעיל בקידום פרויקט שביל ישראל בבית ספרו ובכלל. הוא הפך מתלמיד ההולך בשביל למתכנן ומוביל שבילים לשכבות הצעירות יותר.
באחד ממכתביו ביקש ערן משאלה שנגעה לפרויקט שביל ישראל "שביל ישראל ומצוינות בשירות אלו תוכניות שהפכו להיות חלק משמעותי בחיי. אני מרגיש כל כך מורווח ומועצם ואני מקווה שלכל תלמיד במדינה תהיה את האפשרות לחוות חוויה כזו". לערן היו מטרות רבות שהציב לעצמו לעתיד ואחת מהן הייתה להיות לוחם ומפקד בחטיבת גולני.
באחד ממכתביו למנטור שלו מעמותת "להעז- "אני יודע על עצמי דבר אחד, נועדתי לעשות משהו משמעותי בחיים האלה, בארץ הזו . משהו שיגרום לשינוי, אך שינוי ממקום שקט". הדרך ליעד הפיקוד בחטיבת גולני הייתה רצופה בעבודה קשה ונחישות, ערן רצה להגיע לצבא הכי מוכן שהוא יכול פיזית ומנטלית.
עוד הוא שיתף במכתביו- "החלטתי שאני הולך לשנות ולהעצים את עצמי על מנת שאוכל לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית", "אנחנו צריכים להיות דוגמא ומופת בכל מקום בו נלך". ערן השתתף בפרויקט כושר קרבי שהכין אותו פיזית, והתקבל למכינת "רעות", מכינה קדם צבאית חצי שנתית של התנועה הקיבוצית.
בתום שנים של הכנה פיזית, מנטלית וסיום המכינה התגייס ערן לגדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר חודשים ספורים מתחילת ההכשרה שלו ערן ביקש לצאת לקורס חובשים מתוך הבנה עמוקה של חשיבות התפקיד. לאחר סיום קורס החובשים חזר ערן למחלקה שלו לסיום הכשרתו שעה שהמלחמה כבר הייתה בעיצומה ולאחר שעבר טלטלה משפחתית בשבעה באוקטובר כשאביו נפצע. ב26.10.23 ערן וחבריו לפלוגה עברו מסע כומתה וכבר ב29.10.23 נכנס צוות מצומצם מהפלוגה שלו ללחימה בתוך עזה. לאחר כשלושה שבועות וחצי של לחימה בתוך הרצועה רוב הכוח שהיה עם ערן התחלף ויצא להתרעננות, אך ערן בחר שלא להתחלף מתוך תחושת שליחות ואחריות כחובש מוערך במחלקה.
ב-12.12.23 ערן, יחד עם כוח מהפלוגה, מילאו משימה בשכונת שג'עיה במהלכה היו צריכים לטהר בתים שעלה מהם חשד שיש בהם מחבלים וחטופים.
בתחילת האירוע ליאל חיו ז"ל מפקד מחלקת החוד של הפלוגה נכנס לתוך מבנה שהכוח היה צריך לטהר. עם הכניסה הראשונית ליאל נתקל במחבלים וכנראה נהרג במקום. ערן, שהיה בחוליה האחורית, קיבל את תמונת המצב והגיע בריצה לבדו לתוך הבניין תחת אש כדי לנסות ולטפל בליאל. כשערן הבין שליאל נהרג, יצא מהמבנה ודיווח על כך לכוח ולאחר מכן חזר שוב למבנה על מנת להגן על גופתו של ליאל מחטיפה. בכניסה השנייה של ערן לבניין הוא נפצע מאש מחבלים ובעודו פצוע הוא המשיך להכווין אש לכיוון המחבלים.
ערן נהרג ככל הנראה מפיצוץ של מטען, בתקרית זו נהרגו תשעה לוחמים וקצינים. אלוף משנה יצחק בן בסט, סגן אלוף תומר גרינברג, רב סרן משה אברהם בר און, רב סרן בן שלי, רב סרן רועי מדלסי, סרן ליאל חיו, רב סמל רום הכט, סמל אחיה דסקל וסמל ערן אלוני.
גיבורי ישראל, יהיי זכרם ברוך. נסיבות מותו של ערן יכולות להעיד בצורה מושלמת יותר מכל תיאור מי הוא ערן, על הדרך שבה חי ועל הערכים שהיו לו, אותם רצה להעביר לדור ההמשך.
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם
תגובה אחת
אחד הדברים הראשונים שעולים לי מערן אלוני הוא המילה פראייר. אני אסביר.
אני וערן מאוד מאמינים בלהיות פראיירים ותמיד אמרנו שנחנך את הילדים שלנו להיות פראיירים כמונו .
אם לפשט את המושג פראייר הכוונה שלו היא – לעשות את הדבר הנכון גם כשזה בא על חשבונך נטו .
גם שזה לא הוגן כלפייך באופן מוחלט . וגם כשיש אין סוף סיבות ללמה למישהו אחר מגיע לעשות את זה . אני מודה אני הייתי פראייר ברמות אבל ערן לקח את הערך הזה וחיבק אותו הרבה יותר חזק ממני . כשצריך היה לפרק טיולית בהכשרה וכולם נעלמים בשניה שיורדים מהאוטובוס כדי לא לעשות את הקאדר הזה , להשאר שם ולפרוק כשאתה יודע שזה לא הוגן כלפייך זה היה ערן – פראייר .
ללכת ברחוב ולהרים פסולת שאתה רואה בצד של המדרכה כשאתה יודע שאיזה ילד קקה זרק אותה וזה לגמרי לא באחריות שלך זה ערן – פראייר . לפספס את כל המסיבה רק כי ראית מישהי שאתה אפילו לא כזה מכיר אבל היא לא מרגישה טוב ואין סביבה אדם שעוזר זה ערן – פראייר .
ערן תמיד אמר שאם יהיו יותר פראיירים , העולם יהיה מקום טוב יותר לחיות בו – תהיו פראיירים !
כשמדברים על מה ערן אלוני האמין בו , חלק בלתי נפרד ממנו היה אהבת הארץ .
ערן עשה מכינה קדם צבאית כי רצה להתחבר יותר למדינה , גם באופן תיאורטי וגם דרך הרגליים מה שנקרא .
בתיכון הוא לקח חלק בפרויקט של ארגון בוגרי סיירת מטכ״ל שמוציא מקטעים של שביל ישראל , הטיול בין המפורסמים במדינה , מסע מהנקודה הכי דרומית בארץ עד לנקודה הכי צפונית . מפה בא המשפט שאבא שלו דורון אמר לכל ערוץ חדשות – ערן צעד בשביל ישראל , ונפל בשביל ישראל . אבל לא לזה התכוונתי כשאמרתי שהייתה בו אהבת ארץ . את המדינה שלנו לא מלכלכים הוא אמר , בדלים של סיגריות הוא היה שומר בכיס עד לפח קרוב . באחד השבילים שעשינו הייתה חבורת ילדים שזרקה זבל ביער , מהר מאוד ערן תפס את אותם ילדים ועשה להם שיחה והסביר – יש לנו רק מדינה אחת מדינת ישראל ואסור לנו להתייחס אליה ככה , אסור ללכלך אותה ואנחנו צריכים להביא דוגמא ומופת לכל מקום אליו נלך , להשאיר יותר נקי ממה שבאנו הוא אמר . אני הייתי בהלם באותו רגע , אני לא הייתי עושה דבר כזה , במקסימום קצת מתמרמר עם עצמי על איזה דור רע יש לנו . אבל ערן ? חינך את הדור . בקיצור תשמרו על המדינה שלנו יש לנו רק אחת .
לבסוף הדבר הכי עוצמתי והכי מוערך בעיניי שיש בערן , זה הדרך שבה הוא מסתכל על אנשים . הדבר היחיד שהיה חשוב לו זה לא מי אתה , לאיזה דת אתה שייך , שמאל , ימין , לאיזה מין אתה נמשך או מה אתה אוהב על הפיצה . הדבר היחיד שהיה אכפת לו ממנו זה איך אתה מתנהג ?, האם אתה מדבר בכבוד להורים שלך ?, לחברים שלך ?, לאנשים זרים? , למורים שלך ?, לנהג אוטובוס שאתה לא מכיר ולא תכיר .
איך אתה מתייחס לאדמה שעליה אתה חי , אתה מלכלך ומזלזל בה ? מה דרך הארץ שלך ? האם אתה מתנשא מעל אחרים או שאתה מבין שכולם אפר וחייב להישאר צנוע . או בקיצור האם אתה בן אדם . הדבר היחיד שעניין את ערן בבני אדם הוא אם הם בני אדם , לא חשוב מי אתה ומאיפה באת הכי הכי חשוב זה להישאר בני אדם , להיות בני אדם טובים , סבלניים יותר , סובלניים יותר , בעלי איפוק , שפיטה לכף זכות , אלטרואיסטים – ערך שהוא האמין בו מאוד, משמעותו לעזור בלי לחפש משהו בתמורה . בקיצור תהיו אנשים טובים תמיד יש תמיד מקום לשיפור ערן תמיד אומר .
ערן אלוני זל בן 19 מאופקים , התגייס לגולני ויצא חובשים , היה החובש מהמוצלחים במחזור . אחיו הגדול עמית כמעט נהרג בנובה , ואבא שלו דורון כמעט נהרג כשיצא להלחם במחבלים בנובה . היו לו אין סוף סיבות ללמה חובש אחר היה צריך להכנס לעזה ולא הוא , אבל ערן פראייר , תמיד עושה דברים שצריך לעשות גם כשזה בא על חשבונו נטו.
המפקד של ערן והמ״פ שלו נפגעו מאר פי גי ונהרגו במקום , ערן שמע על זה ורץ תחת אש למלכודת מוות כדי לנסות להציל אותם ונפל בקרב . שלושת הערכים מקודם הם הסיבה שהוא עשה זאת – פראייר שמוכן היה להקריב הכל למען המדינה ורצה להציל אנשים טובים .
החלום המשותף שלי ושל ערן היה לשנות את המציאות בישראל , לגרום לאנשים להיות אנשים יותר טובים , להחדיר דרך ארץ וערכים כמה שרק נוכל , החלום הזה יתגשם רק כשערן עוזר לי להגשים אותו מלמעלה , מקווה שהדרך שבה הוא חי על קצה המזלג שינתה בצורת המחשבה שלכם משהו , אפילו הכי הכי קטן . ותודה שעזרתם לי להחיות את העולם ומלואו שלי.