עמוד הנצחה לזכרו של

אלירן מזרחי

אלירן שלנו היה בחור עם שמחת חיים, הומור ונתינה אינסופית לאחר. חכם ,יצירתי וחרוץ. בחור נערץ ואהוב בכל המעגלים בחייו. איש צנוע שעשה המון חסדים. איש של ערכים ומוטיבציה. אבא מסור ואהוב מאוד על ילדיו.
Shay SinvaniRami Assulinגיל הורנונגאיה יחיאליNoya Belamsאגם אברהםגיא עובדיהדניאל שקדקרן מששהאדרmore

לחצו על הנר על מנת להדליקו

אודות

תאריך לידה – 20/03/1984

נפטר בתאריך – 07/06/2024

מגורים – ענתות / מעלה אדומים, ישראל

משפחה

הורים – ג'ני מזרחי, איציק מזרחי

אחיות – הילה, שיר

ילדים – אליאן, אריאל, דניאלה, מיאל

בת זוג – מראל

סיפור חיי

אלירן נולד גדל והתחנך במעלה אדומים. הוא היה ילד שובב, שמח, יצירתי מאוד עם סקרנות רבה . כילד היה פעיל בהרבה חוגים אך בעיקר אהב לשחק כדורגל. בנערותו, אהב מאוד אופנועים ומכוניות והיה ידוע בכינויו "בנדיט ".

אלירן אח בכור ל- 2 אחיותיו הילה ושיר. תמיד היה עבורם מודל לחיקוי ודאג להן כמו שרק אח בכור יודע, היה מאוד דומיננטי בבית והשפיע רבות עליהן ועל האווירה המשפחתית בבית . לפני גיוסו לצבא עבד בפיצה "רוני" בעיר, והיה דמות מאוד דומיננטית ואהובה, בעיקר בקרב בני הנוער, אותם טיפח ואהב .

בשנת 2002 התגייס אלירן לצבא, לחיל ההנדסה קרבית, ושירת בגדוד צמ"ה סדירה שם עבר הסמכה כמפעיל D9 .במהלך חייו, אלירן ביצע שירות מילואים פעיל מידי שנה בקו עזה באימונים ותמיד היה הראשון להתייצב. כחלק משירות המילואים לחם גם במבצעים "עופרת יצוקה "ו"צוק איתן ".

בשנת 2012 אלירן נישא למר ל ולהם 4 ילדים: אליאן, אריאל, דניאלה ומיאל. הם גרים ביישוב ענתות. אלירן היה אבא מעורב מאוד בחיי ילדיו, מהכנת כריכים בבוקר, אסיפות הורים ומסיבות כיתה ועד מקלחות, פן וצמות לילדותיו הקטנות. אלירן אהב לבלות עם ילדיו בשעות הפנאי ברחבי הארץ בפעילויות שונות ותמיד היה חשוב לו להצחיק ולחנך אותם בדרכו המיוחדת .

בחייו האזרחים, אלירן עבד כמנהל עבודה בחברות הבנייה "שפיר" ו"אלקטרה תשתיות" , שם לקח חלק עיקרי בהקמת ובניית מנהרות קו הרכבת המהיר "תל אביב -ירושלים," פרויקט הרחבת השפד"ן, הקמת מנהרת "ידין "בגבעה הצרפתית ועוד המון פרויקטים ברחבי הארץ.

בעבודותיו, עבר הכשרות וקורסים מקצועיים רבים שקידמו אותו ,בתפקידו האחרון ניהל את מפעל הבטון של "אלקטרה תשתיות" בגבעה הצרפתית . בעקבות פועלו הרחב והמקצועי ואישיותו, אלירן זכה בפרס מצטיין חב' "אלקטרה תשתיות"ארצי בשנת 2022.

אלירן היה האדם הכי שמח, חייכן, מאושר ומוצלח ומלא בנוכחות וכריזמה. הוא היה מודל לחיקוי ולהערצה עבור חבריו הרבים משלל המעגלים בחייו. בכל מעגל בחייו אלירן היווה את ה"סנטר" של החבורה, תמיד היה עמוד התווך עבור כלל חבריו, הושיט יד לכל אחד, והיה כתף ואוזן קשבת . אלירן היה "הרוח החיה" בכל מקום .

אלירן לא היה אדם דתי, אך הקפיד ללכת ברציפות לשיעורי תורה שבועיים במשך 4 שנים האחרונות לחייו, בהם גם תרם בסתר לנזקקים, דאג לארגן ולהוביל את המפגשים ותמיד הביא אתו את השמחה ואת רוח החיים למפגשים אלו. וכמובן, גם דאג להביא אתו את הוודקה "בלוגה" הנצחית שאהב.

ב- 7.10 אלירן התעורר בביתו בענתות לחדשות על חדירת המחבלים מעזה, כמובן שמבלי לחשוב פעמיים ארז את התיק למילואים, לקח את כל הציוד ולמחרת על הבוקר נסע דרומה אל צאלים.הוא וחבריו התייצבו ראשונים ודרשו לעלות על הכלים ולהתחיל לעבוד .

בימים הראשונים למלחמה , לפני הכניסה לעזה פינה גופות מאזור מסיבת ה"נובה" ברעים,ומכפר עזה ונתקל שם במראות קשים עד מאוד של חיילים ואזרחים הרוגים.

אלירן היה מנהל עבודה של כ- 10 D-9 שהם היו הכוח הראשוני שפילס את ציר הכניסה לעזה לכל הכוחות האחרים והיה בחזית ובכוח הראשון תמיד. אלירן עלה מספר פעמים על מטענים וספג טילי נ"ט רבים ,מה שגרם לפציעתו, ולמרות זאת המשיך להיות בשטח עד שאולץ ע"י גורמי הצבא לצאת מהפעילות השוטפת. בפעולותיו בשירותו הפעיל אלירן חילץ והציל חיי חיילים רבים בשטח וגם חילץ כלי עבודה רבים של הצבא, תוך חשיבה יצירתית ומקצועית .

אלירן לחם בעזה בכל הגזרות, בית חאנון, ח'אן יונס, מוצב פלסטין ועוד, כ- 187 ימי לחימה אינטנסיביים ומתישים בהם הוא וחבריו חשפו פירי מנהרות, וצמתים של מנהרות אסטרטגיות וכן הרסו אלפי מבנים וקיני מחבלים .

אלירן אולץ לצאת מהשטח בעקבות הפציעות בברך ובשמיעה . במהלך הלחימה, כמו בחייו, דאג אלירן תמיד למצב הרוח של חבריו הלוחמים, עשה את העבודה בצורה המקצועית ביותר, על הצד הטוב ביותר והכי חשוב- עם חיוך ענק, אהבת הארץ ואמונה בדרך. חלומו של אלירן וחבריו היה להשיב את החטופים הביתה בשלום .

לאחר שהופנה לר"מ 2, אובחן גם כסובל מפוסט טראומה. כשחזר הביתה לא היה מסוגל לחזור לעבודה ולחיי השיגרה, ראשו ונפשו נותרו בעזה למרות שיצא פיזית מעזה.

אלירן חזר מעזה אלירן אחר, הוא סבל מנדודי שינה, התקפי זעם, חוסר סבלנות ובעיקר סבל  מהקושי להתמודד עם העובדה שנשאר בחיים למרות ש "ראה את המוות בעיניים ". הוא היה בטוח שלא ישוב…..

את כאבו הרב היה ניתן לראות בסרטה של לירון וייצמן ששודר בערוץ 13 "בחזרה מעזה", שם ראיינה אותו ואת שותפו לD-9 על תחושותיהם מאז הפסקת הלחימה

בתאריך ה- 7.6.24 , כ- 8 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, אלירן נפגש עם מפקדיו לתדריך לקראת כניסת הפלוגה שלו , צמ"ה 271 ,לרפיח ,פעילות אשר חיכה לה בקוצר רוח . כשעה לאחר תדריך זה ,אלירן שם קץ לחייו . …

הצבא סירב לאפשר לאלירן שלנו קבורה צבאית ומשפחתו עם כל הצער נאלצה לצאת למאבק תקשורתי חסר תקדים בו פנו ונעזרו בכל צמרת המדינה וכלי התקשורת ,המדיה והציבור בארץ,כדי להוציא את הצדק לאור ולאפשר קבורה צבאית ל"גיבור ישראל "אלירן מזרחי הי"ד כפי שהגיע לו.

משפחתו ההמומה והכואבת נאלצה לעבור תקופה מטלטלת והזויה אשר בסופה הצליחו במאבק הצודק וקברו את אלירן "גיבור ישראל" בהר הרצל כיאה ללוחם הנועז שהיה אלירן.

אנו ,משפחתו, הקמנו עמותה בשם "שמחת אלירן" במטרה להעלות למודעות את נושא הפוסטראומה, איתור מתמודדי הנפש בצבא, דרכי ההתמודדות והטיפול, עזרה למתמודדי נפש ולמשפחותיהם.

אלירן אהוב שלנו, המומים כואבים ולא קולטים את לכתך, מתגעגעים בכל רגע ורגע לנוכחותך ולחיוך שלך.

חסרונך מורגש בכל אדם אשר בו נגעת ולו במעט . תמיד נאהב אותך.

המשפחה הקימה עמותה ללא מטרות רווח לזכרו והנצחתו של אלירן בשם "שמחת אלירן".
מטרות העמותה: טיפול בנפגעי פוסט-טראומה על רקע צבאי, סיוע למשפחותיהם וקיום אירועים מגבשים עבורם.
העמותה תגייס כספים למטרות חשובות אלו.

טרם הוספו סירטונים

4 תגובות

  1. אלירן אחי הגדול והאהוב,

    תמיד היה עבורי מודל לחיקוי, תמך ועודד כל החלטה בחיי. הוא לימד אותי איך לחיות, איך להתנהג, איך להיות שם בשביל כולם ולשמח תמיד.

    הוא היה האח הכי טוב, הבן הכי טוב, המנהל הכי טוב, החבר הכי טוב, פשוט הכי טוב בהכל.

    היה לו לב זהב, היה אכפתי כל כך.

    אחד הזכרונות המצחיקים שלי ממנו היה כשהייתי בכיתה ח׳ בחופש הגדול, השעה הייתה 3 בבוקר ואלירן התקשר אליי

    ״שיר את ערה?״

    ״לא מה קרה אלירן?״

    ״בואי בואי תפתחי לי את השער״

    כמובן שהוא היה שיכור, ירדתי לפתוח לו את השער וגיליתי שהוא מחזיק כלבלב קטן שחור. מאותו הרגע התחלנו במסע ניקיונות, במשך 4 שעות ניקינו את הכלבלב הקטן והוצאנו לו קרציה קרציה מהפרווה. בשלב מסוים שאלתי אותו ״איך נקרא לכלב?״ והוא ענה לי ״ וואלה חשבתי לקרוא לו שימי אבל הוא נקבה אז נקרא לה שימשי״. הכלבה לא המשיכה אצלנו אבל הסיפור נחקק אצלנו לתמיד 🙂

    בתמונה, אני ואלירן כשהייתי בת שנתיים, לא היה עוזב אותי לרגע.

    הוא השאיר את כולנו כואבים והמומים. מתגעגעת אליך אחי הגדול.

  2. אלירן יקר שלי ,אהוב ליבי,

    קשה לכתוב עליך בלשון עבר, היית האדם הכי חיוני, הכי דומיננטי והכי נוכח וחי שיכול להיות!!

    היית ילד ונער שובב, סקרן ויצירתי, ומאוד אהבת אופנועים ומכוניות עוצמתיות עם רעש חזק מחריש

    אוזניים.

    היית אלוף בלשפצר ושלדרג אותם לרמה הכי הכי שאפשר.

    וכך בגיל 17 החלטת שאתה קונה אופנוע גם אם אבא ואני לא הסכמנו לכך. ובאחד מימי שישי שבו הלכת לקנות את האופנוע הראשון שלך, במהלך הכנות ליום השבת יחד עם אימי ז"ל, סבתא שפיקה, נשמעת דפיקה בדלת. אני ניגשת ובדלת עומד שוטר:

    " כן, מה קרה, מה אתה צריך" אני שואלת

    "שלום, כאן גר אלירן מזרחי"?

    "כן, מה קרה " אני שואלת

    "הוא בבית"? "לא", אני עונה.

    "הוא נראה רוכב על אופנוע במהירות שיא, ניסינו להשיג אותו במרדף ,אך לא הצלחנו".

    אני וסבתא נבהלנו מאוד ואמרנו "אבל אין לו אופנוע"!

    ואז השוטר אמר, עכשו יש! ופתח בנאום עד כמה כלי רכב זה מסוכן וכמה רוכבי אופנוע רבים מסיימים את חייהם על הכביש בגיל צעיר.

    השוטר ביקש כי נודיע לאלירן לכשיגיע שמחפשים אותו במשטרה.

    לחץ הדם שלי עלה וחיכנו בכל רגע שתחזור הבייתה, וכשחזרת אחרי כמה שעות עם חיוך רחב על הפנים, אמרת "בואו תראו איזה אופנוע קניתי".

    ואני בבהלה אומרת "היה כאן שוטר, מחפשים אותך", ואתה בחיוך" אמא , אל תדאגי, הכל בסדר".

    תמיד אמרת שהכל בסדר, גם כשלא היה בסדר, מעולם לא רצית להדאיג אותי .

    וכך לאחר תקופה, קנית אופנוע גדול ועוצמתי יותר שקולו נשמע בכל העיר, וכולם ידעו לזהות  שאלירן על "הבנדיט" שלו.

    כל מעלליך בכבישי הארץ  עברו בשלום, והשוטר שהגיע לביתנו הפך להיות לאחד החברים הטובים שלך.

    כזה היית, סוחף ,רגיש וכריזמטי , כל מי שפגש אותך ולו לפרק זמן קצר, התאהב בך והפך להיות חבר שלך.

    וזה סיפור אחד מיני רבים על המעללים שלך………

     

    אלירן יקר, אתה חסר מאוד, מתגעגעת אליך כל יום, כל רגע וכל דקה, ו.."ניפגש תראה בסוף".

    אוהבת אותך, אמא שלך

     

  3. אחי הגדול גיבור העל שלי

     

    יש לנו כל כך הרבה סיפורים יחד .

    אבל אבחר סיפור מהתקופה האחרונה.

     

    מאיר בעלי נתקע עם הרכב ישר חשבתי למי אני מתקשרת שיעזור לנו.

    הראשון שעלה לי לראש זה שאף פעם לא מאכזב, זה אתה.

    ישר התקשרתי אליך .

    לא עבר 10 דקות וכבר היית אצלי בבית .

    אמרתי יופי אתה פה אני יכולה ללכת ללני לבית .

    אחרי 10 דקות חזרתי רואה אותך עושה כוסית לחיים של וודקה רד בול עם השכנים שלי שאתה לא מכיר..

    שאלתי " רגע אתם מכירים את אחי?"

    הם ענו שלא….

     

     

    כל מי שהכיר אותך לרגע הפך להיות חבר שלך.

    היית מיוחד, תמיד מאחד את כולם ונכנס ישר ללב.

    אתה אחד יחיד ומיוחד.

    לא יהיה כמוך בעולם.

    אוהבת אותך לנצח ומתגעגעת המון.

  4. ‏הכרתי את אלירן לפני כמה שנים. אלירן היה חבר של אחי איציק ,הם עבדו יחד בחברת "אלקטרה תשתיות". כשאבא שלי נפטר אלירן הגיע לאזכרה והביא לנו קובה, ומכאן היה הקליק הראשוני, הוא דאג להגיע כמט בכל יום.
    סיכמנו לעשות שיעורי תורה יחד. במשך 4 שנים זה היה לעילוי נשמת משה בן מזל, אבי היקר ואלירן ליווה אותי בכל צעד והיה יד ימיני.
    לאחר מותו של אלירן, השיעורים הפכו לעילוי נשמת משה בן מזל ואלירן בן ג'ני.
    אני יכול לספר שכל תרומה שהיינו אוספים בשיעור, אלירן היה התורם הראשון ותמיד נרתם ראשון, אם זה ילד יתום ויש לו בר מצווה, אלירן היה הראשון לתרום וסכום הכי גבוה שאפשר, אם זה קמחא דה פסחא, לכל מטרה אלירן היה נרתם ראשון. אלירן היה מגיע לשיעורי תורה תמיד באיחור, אבל איך שהוא היה נכנס כל הבחורים היו נעמדים ומתחילים לשיר לו.
    אלירן היה מגיע עם בקבוק ה"בלוגה" ומכניס איתו שמחה, הייתה תמיד מרחפת מעליו הילה מיוחדת שאי אפשר להסביר במילים.
    היה לו מקום קבוע ליד הרב, אף אחד לא היה יושב לו במקום.
    אלירן היה אדם עם לב ענק ועם נתינה אינסופית , אדם שהוא אחד בדור.
    קשה לדבר עליו בלשון עבר, במותו, השאיר לי חור ענק בלב, הערצתי ואהבתי אותו מאוד ואוהב אותו לעד והגעגוע אליו מיום ליום גודל ומתעצם.
    אזכור אותך תמיד אלירן🥀 אעשה הכל בשביל להנציח אותך ושאורך לא יכבה לעולם💔

כתיבת תגובה

שיתוף:

התחברות משתמשים

או