שלמה (מומי) כהן

שלמה נולד ב- 22/2/49 בבית החולים רוטשילד שבחיפה, שלמה היה הילד התשיעי והאחרון שבמשפחתו, שלמה ממוצא ספרדי, אבל כל מי שראה אותו נדהם למשמע הדבר מפני ששלמה היה עדין מאוד ובהיר עור. בגיל 3 הלך לגן לראשונה. הוא היה בגן רוזנטל ששכן ברח' אחד העם שבהדר ולא קיים עוד היום. כיום זהו בנין משרדים אשר משמש עו"ד ועוד…

בגיל 5 עבר שלמה לגן חובה, עד אשר נכנס לכיתה א'. בעקבות העובדה שלשלמה היו 9 אחים לא היה שפע בבית ושלמה היה צריך להתחלק עם כל אחיו בכל דבר שהיה לו או שהיה לאחיו.

כאשר נכנס לכיתה א' היו איתו בבית הספר עוד שלושה מאחיו.

את הכיתות הנמוכות אשר בהן למד שלמה, הוא סיים בציונים סבירים באשר לעובדה למצב בבית באותה תקופה.

לאחר שסיים שלמה את בית הספר היסודי, המשיך ללמוד באורט שפרינצק במגמת מסגרות. כשנה לפני הגיוס היה עובד במקצועו ב"הרתך חיפה".

שלמה גויס לשירות סדיר 4 חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בפרוץ המלחמה לקחו את כל הגדוד אשר בו שירת לעבודות כגון: העמסת תחמושת, ציוד צבאי ועוד. כחודש אחרי פרוץ המלחמה הורידו את כל הגדוד לתעלת סואץ, להחזיק שם מוצבים. היחידה נשארה כ-4 חודשים מול הגבול המצרי ולאחר מכן חזרו להתארגנות מחדש ואימונים ואז הם חזרו לקו המצרי למלחמת ההתשה. במלחמת ההתשה היו קרבות עזים נגד המצרים ובזמן זה ישב שלמה במוצב עם עוד חייל, כששניהם חמושים בתת מקלע אחד. חברו של שלמה ראה צלף מצרי וניסה להורידו, הצלף הבחין בו וירה לעברם, חברו של שלמה נפצע והוא פינה אותו מן המוצב וחזר חזרה לקחת את הפיקוד לידיו והחל לירות לעברם למקור הירי הנגדי. לאחר ירי ממושך גילו את המוצב אשר הוא ישב ב והחלו לירות לעברו פגזים. מכמות הפגזים הגדולה נוצר ענן אבק שחדר אל תוך המוצב ועימו רסיסי פגזים, שאחד הרסיסים פגע במותנו של שלמה. שלמה חבש את עצמו וזחל בין התעלות עד אשר הגיע לרכב פינוי ושם קיבל טיפול ראשוני עד אשר הועבר לבית החולים ושהה שם יום אחד וחזר חזרה למוצב ושהה בו כ-8 שבועות נוספים. לאחר מכן ירדו חזרה להתארגנות, חופשה קצרה ואימונים וחזר חזרה לגזרה שנמצאת מול פורט סעיד ואיסמאליה, שם שירת שלמה 3 חודשים.
באותה תקופה מתו 11 חיילים, כתוצאה מרשלנות, כאשר שיחקו כדור-רגל והמצרים התקיפו אותם.

לאחר מקרה זה נקטו באמצעים חריפים והוראות מפורטות לחיילים.

במשך שירותו הצבאי עבר קורס מפקדי זח"ל וסיים את שירותו בהצלחה.

ב-14/5/70 התחיל לעבוד אבי בחברת החשמל כחשמלאי, וכן השתלם ועבר קורסים במשך השנים, כהשלמת הלימודים במקצוע בו הוא עובד עד היום.

שלמה הפך במהלך השנים למנהל עבודה בכיר במתח על עליון, בחברת החשמל. אין אחד שלא העריץ אותו, את החיוך המפורסם שלו ואת טוב ליבו.

את טלי הכיר, עוד כשהיתה בחיתוליה ולימים הפכו לזוג, שגם באגדות לא היתה ולא נשמעה אהבה שכזו. יחד הם הביאו לעולם וגידלו באהבה גדולה את שחר, לי-עוז ועידן. תמיד היה ממלא אחר 99% מהרצונות של הבנים ושל טלי.
היה גבר שכל אישה חלמה עליו. תמיד דאג שהיא תהיה מלכה ודאג לכל מה שרק ניתן היה. לקניות, לבישולים. הוא היה אלוף במטבח. לכביסות, ניקיונות, קניית בגדים ובעצם.. לכל.

הוא היה אבא מאוד מיוחד, אבא שנותן לנו את כל האהבה בעולם.

שלמה היה אדם מאד מאד נוח ומעולם לא שמעו אותו צועק ורב עם אנשים.

הוא תמיד לקח את המשפחה לטיולים, בתי מלון, אם בארץ ואם בחו"ל. תמיד היה מגיע בזמן ואוכל עם המשפחה ארוחת צהריים, מה שלהרבה ילדים אין. אין כמוהו. אבא נשמה!!!

לימים גילו לשלמה גידול בגזע המוח, עליו ניתן לצפות בהרחבה בסרטון המצורף, פרק ששודר בזמנו, בערוץ 2, בתוכנית המתמחים, פרק ששבר את כל שיאי הרייטינג לכל העונות.
לאחר הניתוח, שלמה שרד 11 חודש ופרש מהעולם. אשתו פתחה קבוצה מאד מובילה בפייסבוק, להנצחתו ובו היא משתפת ללא הרף, על חייהם, מתכונים משוחזרים ששלמה היה מכין ועוד המון מתכונים מלימודי הקולינריה, שיצאה אליהם בעקבות המסע להנצחתו.

הקבוצה נקראת-
לבשל מהמטבח של מומי, באהבה 💖

שלמה תמיד היה מזוהה עם המשפט
חייה את היום, כי אין לדעת מה יוליד לנו המחר, מה שאומר, אין כיסים בתכריכים.

על הקבר של שלמה רשום
אהבה של פעם בחיים, לכל החיים.