לבנה זמיר, הפועלת לקידום מעמד האישה ושיפור פני החברה שלנו, נולדה בקהיר בשנת 1938. בשנת 1950 הואשמו אביה ואחיו בתמיכה בציונות וגורשמו ממצרים, והמשפחה, שהותירה רכוש רב מאחור, עלתה ארצה. לאחר שלוש שנים במעברה בטבריה, השתקעה המשפחה בשכונת פלורנטין בתל-אביב.
לבנה למדה בתיכון אוליפנט בתל אביב-יפו ומנהל עסקים במכללה האקדמית בעיר.

לבנה זמיר עוסקת כל חייה בפעילות ציבורית בהתנדבות: בשנת 1975 הייתה בין מייסדי "אל-סם", והקימה את המרכז הראשון לייעוץ פסיכולוגי לנערים ולנערות בשיתוף עיריית תל-אביב – יפו.
בשנת 1981 הֵקימה בעיר את האגודה לידידות ישראל-מצרים, לקידום השלום בין שני העמים.
בהמשך הקימה את "איגוד נשים מנהלות" ואת "נטע", עמותה לקידום נשים בניהול, טכנולוגיה ועסקים אשר בראשה עמדה 17 שנים ברציפות.
בנטע הנהיגה משלחת של נשים עסקים לכינוס של האו"ם בסין ועסקה במעמד האישה.

לבנה גם הקימה את המרכז למורשת יהדות מצרים. היא נבחרה ליו"ר "מרכז הארגונים", המאגד את ארגוני יוצאי ארצות ערב, ובשנת 2013 הוזמנה להרצות בבית האומות המאוחדות בניו-יורק.
בתור בת לקהילת יהודי מצרים, עסקה רבות בחקר הקהילה ובתרבותה המפוארת. בספריה המפורסמים: "תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה", "היסטוריה ותרבות של יהודי מצרים בעת החדשה", "תרומתם והישגיהם של יהודי מצרים בישראל: 1948-1998", ו"מטעמי מצרים", הסוקר את המאכלים המסורתיים של העדה.

לבנה היא כלת פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת קהילות ישראל בארצות ערב ובאיראן לשנת 2016, זוכת פרס משרד החינוך 2017 וזוכת פרס מרכז הארגונים 2019.
לבנה זמיר היא אישה מרשימה ויוצאת דופן. היא תל-אביבית-יפואית במלוא מובן המילה, שואבת השראה מתושָביה וגם עתה פועלת במרץ לקידום הערכים החשובים כל כך לכל אחד ואחד מאיתנו.